על עבירת הרצח במשפט הפלילי

עבירת הרצח הינה הקשה והחמורה ביותר שבעבירות ומעוגנת בחוק העונשין בסעיף 300.(א) כאשר העונש הקבוע לצד עבירה זו הינה מאסר עולם.

על מנת להרשיע אדם בעבירת רצח, נדרשת התביעה להוכיח כי לנאשם היה יסוד נפשי, קרי; מחשבה או רצון שמשתנה מעבירה לעבירה וכן יסוד עובדתי, בו נדרשת התביעה להוכיח כי הנאשם גרם למותו של אדם במעשה או במחדל, כאשר יסוד זה יכול לשמש בסיס להרשעה בכל אחת מעבירות ההמתה. למעשה, על התביעה להוכיח את התמלאות שני היסודות ברמה שמעבר לכל ספק סביר.

עם זאת, כאשר בית המשפט מוצא שיש נסיבות מקלות, אזי מנימוקים מיוחדים ימצא לנכון 'לסטות' ממתחם העונש ועל הנאשם יושת עונש 'קל' יותר מהעונש המקסימלי הקבוע בחוק העונשין, קרי; מאסר עולם.

אך כאשר מתקיימות נסיבות מיוחדות לחומרא, כגון: תכנון מקדים, מעשה הנעשה באכזריות וכיוב', אז יואשם הנאשם בעבירת רצח בנסיבות מחמירות בהתאם להוראות סעיף 301א.(א) לחוק העונשין שהעונש הקבוע בצידו הינו מאסר עולם חובה, קרי; בית המשפט 'נעדר' שיקול דעת ביחס לעונש והוא מחויב לגזור על הנאשם מאסר עולם.